^{בין אם השם "אשר אדר" מצלצל לכם מוכר ובין אם לא - את הסיפור הזה על טייס נאצי שהפך את עורו ואת דתו אתם פשוט חייבים לקרוא. מבטיח לכם - הכל אמת!}

^{מלון קינג דייויד בירושלים, אוגוסט 1969:}

^{אוטובוס תיירים חנה ברחבת המלון. תוכנית הטיול לאותו בוקר כללה ביקור ביד ושם. מדריך התיירים, נמוך, אדמוני ומזוקן עלה. "בוקר טוב. שמי אשר." הציג את עצמו בעברית ולאחר מספר הקדמות החל לספור את הקבוצה. מגן דוד כסוף בצבץ בין שערות זקנו.}

^{"הוא סופר בגרמנית" התפלא לאונרד בלחישה.}

^{"זה עוד כלום" השיבה לו אשתו ג'ודית. "הוא בכלל לא יהודי.”}

^{לאונרד הופתע לשניה אבל התעשת מייד. אשתו היתה ילדה בהמבורג בשנות השלושים. שם צריך היה לזהות מיהו יהודי לפי מבטא, תנועות גוף, או צורת הליכה. מי שלא זוהה ככזה, צריך היה להיזהר ממנו מאוד, ולפנות לו את המדרכה. לאונרד ידע שאשתו צודקת, אבל עדיין רצה לבדוק מי המדריך. כשהסתיים הביקור ביד ושם הוא הניח לו מלכודת. "היכן היית בזמן השואה" שאל אותו בתמימות מעושה, וכשענה אשר שהיה בגרמניה, הרים לאונרד גבה על מנת לשמוע את מה שג'ודית אמרה לו בשקט קודם. "לא הייתי יהודי, ושמי לא היה אשר. קראו לי אז אוסקר. אוסקר אדר".}

^{באותו יום, על כוס תה לאחר ארוחת הערב שפך אשר אדר את קורות חייו לפני שני התיירים. הוא סיפר להם על העיירה לָאוּף הענייה ומוכת האבטלה והבריונות בה גדל; על הוריו שהאמינו כי הביריונות שהפכה לדרך חיים תיעלם כפי שבאה כשיוחלף השלטון, אך ליתר ביטחון שלחו אותו ללמוד בפנימייה קתולית כדי להרחיק אותו מהנערים המקומיים, על היום בו הורו לו לשוב משם כשראו שהשלטון והתופעה אינם בני חלוף, ועל היום בו נאלצה כל המשפחה לעבור מלָאוּף לעיירה אחרת לאחר שסר חינו של אביו בעיני הנאצים.}

^{הוא סיפר להם על משחק התופסת במהלכו התנגש אחד הילדים, קונרד, בחלון, שבר אותו ונפצע מהזכוכיות, ועל השומר שיצא בצעקות, תפס את קונרד וסטר לו שוב ושוב "מי ביקש ממך לבוא הנה ולשבור את החלונות שלי? יהודי מלוכלך! מה לא בסדר אצלכם, יהודים מטונפים ומגעילים!".}

^{"מה זה בכלל יהודי?" – שאל אוסקר את קונרד אבל נענה בהתחמקות.}

^{גם על השכנה במכולת שתיארה עד כמה מרהיב היה הטקס, הצעידה, הדגלים! ואיך הופיע האיש-עם-השפם! "אח, הוא היה מהפנט! כמו גלגול של קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מעולם לא שמעתי מישהו מדבר כך. זה היה כאילו הוא ידע מה הלב שלי רוצה לשמוע עוד לפני שאני עצמי ידעתי!" היא תיארה.}

^{ועל השיעור בהיסטוריה של התרבות הגרמנית כשלימד אותם המורה שהתפוררות תרבותם וחברתם, במיוחד המוזיקה והתיאטרון, כולה באשמת. "הטפילים הזוחלים האלה שנמצאים בכל מקום. חלקם אפילו מחזיקים חנויות בעיר". אוסקר הלך לחנות כזו ובחן את האנשים שהיו בה. הם לא דמו ליהודים שהופיעו בכרזות שהתפרסמו בעיתונים, אבל ברור היה לו שמדובר בטפילים שרק מתחפשים ליצורים רגילים. "מעניין איך הם מצליחים לעשות את זה" חשב אוסקר "הם כנראה חכמים להחריד" הסיק, ופחד.}

^{וגם, כן, גם על "היטלר יוגֵנְד" אליה הוא הצטרף חרף התנגדות הוריו, כיון שזו היתה תנועת נוער בחסות השלטון וכך עשו כולם וכך היתה ההוראה והרי גרמנים מצייתים מאז ומעולם להוראות, כי בעולם צריך להיות סדר!}

^{ועל הסרט שכל הכיתה ראתה, על ילד שהפך לחבר ב"היטלר יוגֵנְד" ולבש בגאווה את מדיו, צעד ושיחק משחקי מלחמה עם שאר הבנים. היטלר היה גיבורו, והילד עבד קשה כדי למלא אחר הוראות גיבורו: ללמוד חוסר פחד, חובה למולדת, משמעת - תכונות חשובות לכל הבנים הגרמנים.}

^{ועל איך ראה את האבטלה ופשעי הרחוב נעלמים, ואת הגאווה הלאומית משוקמת, והסיק שהיטלר כנראה יודע מה הוא עושה, ותנועת הנוער יודעת יותר טוב מהוריו.}

^{ועל אביו שגוייס ונשלח לחזית הרוסית ויותר לא שמעו ממנו, ועל שמחתה של אימו כשסיפר לה שהוא החליט להתגייס ללופטוואפה, אבל לא מגאווה אלא כיון שידעה שהכשרת טייסים היא ארוכה וקיוותה שעד שתסתיים ההכשרה גם תסתיים המלחמה. ועל היום בו קיבל ציון לשבח על הנחתת מטוס נחיתת חירום ללא פגע.}

^{אבל גם על היום בו החל להתפקח. על היום בו פגש לראשונה איש כחוש וחולה שפחד לפנות לצלב האדום כדי שיסייע לו כי היה יהודי. האמנם היצור הזה היה המפלצת האחראית לכל פצע שספגה גרמניה במשך דורות?..}

^{ובעיקר על היום שנשלח לברלין וראה שם חבל עבה, תלוי מעל הקהל מתנדנד ברוח הקלה שנשבה בנעימות. בקצנו התחתון היה קצין גרמני. רב-סרן, מדיו מכוסים מדליות, ועל חזהו שלט:}

^{"אני תלוי כאן מפני שהכרזתי שנפסיד במלחמה"}

^{אוסקר נרתע. השלט היכה כפטיש על מוחו, על שנות האמונה בכל מה שנאמר לו בידי הרשויות. הוא גם נרתע מן הריח. הריקבון וההתפוררות הגיעו אליו סוף סוף.}

^{נאומים צלצלו בזיכרונו, הבטחות שצעק היטלר בשנים עברו, על סוג חדש של אדם שיעלה מאפר הישן, על סוג חדש של אדם שיוביל את גרמניה אל העתיד.}

^{ובכן, הנה הוא הסוג החדש. נרקב, מתפורר ומתנדנד ברוח.}

^{לראשונה הוא ממש הבין - משהו היה לקוי מיסודו בגרמניה, וההבנה הזו חייבה אותו לעשות מעשה.}

^{בשבוע הבא חלק ב'. אל תלכו לשום מקום.}