לא משאירים פצועים בשטח
מקום: עזון
1 דקות קריאהמאיר ריינר שמע רעשים חשודים מכיוון החצר, אבל עשרים שנות מגורים בצריף בודד על "גבעת מאיר" במזרח רעננה נטעו בליבו את האשלייה שלא נשקפת סכנה לחייו. הוא הניח שמדובר באותם גנבים שלפני חודש גנבו לו את החמור, ועכשיו באו לקחת גם את הסוס.
גלריית תמונות
תמונה 1 מתוך 7
לא משאירים פצועים בשטח: זו היתה טעות קטלנית. שלושה כדורים פילחו את חזהו, ותוך מספר דקות מת מאיר ריינר בחיקה של אשתו שנזעקה החוצה לשמע היריות. לוח השנה הצביע על 27/6/1954. ראש ממשלה ההססן הורה להגיב ומייד, אבל אם אפשר, בבקשה, שלא יידעו שמדובר בחיילים ישראלים. כך יצאו לדרך, תוך יומיים, שבעה לוחמים עזי נפש, לבושים בבגדים אזרחיים ומצויידים בנשק שאינו צה"לי. הם תקפו את מחנה הליגיון הירדני בעזון, היישוב ממנו באו, כך על פי ההערכות, האנשים שהתנקשו בחיי המנוח. ההפתעה היתה מושלמת ותוך דקות הסתיים הקרב, אך לפתע נשמעה קריאה: "חבר'ה, נפצעתי ברגל". זהו תקציר קצר בלבד; את הסיפור המלא והפרטים המפתיעים תמצאו בספר.
מקורות והרחבות
מסמכים ותעודות
שאלות ותגובות
אין עדיין תגובות. אפשר להיות הראשונים לשאול.
