אבו ג'ילדה

אבו ג'ילדה: העובדה שבבואו לאגף לא פיארה ג'ילדה כלשהי את פניו, עוררה כמובן עניין וסקרנות בקרב האסירים, אך יודעי ח"ן שמחו לגלות לכל דורש, בידענות רבה ובלחש זהיר כמובן, כי הג'ילדה שנתנה לו את שמו, לא היתה אלא מטפורה לכך שאבו ג'ילדה לא ידע "לבחור את הצד הנכון של הפרוסה" כמו שאומרים. אחרי הכל, לאטו יודעי הח"ן את הסוד, אבו ג'ילדה אהב ללסטם את הבריות, ללא הבדל דת גזע ומין. מוסלמים, נוצרים ארמנים ויהודים – מי מהם שעבר בואדי חרמיה, נתיב פעילותו המרכזי של השודד, ידע שסיכוייו להגיע לירושלים עם כל כספו, סבירים אך לא יותר מכך. זהו תקציר קצר בלבד; את הסיפור המלא והפרטים המפתיעים תמצאו בספר.